על התיאבון ועל הדיכאון

0
239
על התיאבון ועל הדיכאון

חוסר ניהול הינו מקור לקושי גדול מאד עבורי

חוסר ניהול תמיד יביא למגמת ירידה במצב הרוח שלי

שאלוהים יברך את החונך שלי, הוא מספר המון דברים חכמים בדרך כלל. לא תמיד גאון ולא תמיד קולע בול אבל הוא מכיר טוב טוב את מחלת ההתמכרות ולימד אותנו המון בנושא. אני יודע שבעזרתו אני אצליח עוד הרבה להתחזק ולגדול בחיים שלי.

אז היום קמתי מאוחר. כבר שבועיים שאני נאבק בעניין הזה. לא אוכל ממש כמו שצריך, שוכח דברים אישיים וחפצים בכל מיני מקומות. הולך לישון מאוחר. מתפקד פחות טוב. אני מאמין שזה עניין של זמן עד שאני אחליט שנמאס לי ואקח את עצמי בידיים – ובחזרה לשיגרה הבריאה.

אני זוכר עדיין טוב מאד, את ה"סימפטומים לשימוש" שמדריך חילק לנו באחד מהמרכזי גמילה בהם שהיתי לזמן מה. כמה מהסימפטומים הללו מופיעים אצלי ממש עכשיו ובשבועיים האחרונים. אני אפרט בפניכם כמה מהם מבלי לשבור לעצמי את האנונימיות או להתחרט יותר מידי על הפוסט הזה אחר כך.

"לי זה לא יכול לקרות" – אני מרגיש ששום דבר לא יכול להביס אותי? מה פתאום. תחזור למציאות חבר כי אתה מפנטז.

"חוסר משמעת" – זה מתחיל מכיור מלא בכלים לא שטופים, ממשיך באיחורים לעבודה, הזקן כבר לא מגולח בצורה יומית. ירידה בהרגשה על בטוח עתידה לבוא!

עוד כמה מהסימפטומי שאני מעיד שהופיעו אצלי לאחרונה הם: לרצות יותר מידי, ציפיות מוגזמות מאחרים, שחצנות, שאננות וגם תחושה של כל יכול.

ובכן, הירידה במצב הרוח שלי, אינה ללא סיבה. למזלי, לאחר שנה ו-9 חודשי ניקיון, אני מורגל לשטויות האלו שלי. זה באמת שטויות ואף אחד לא מת היום. יאללה, לילה טוב אנשים.